יחסים בין חצאי אחים ואחים חורגים במשפחה החורגת. כיצד נשתית יחסי קרבה ואהדה בין חצאי אחים ובין אחים חורגים?
 
ראיון עם דני עמית, מטפל בשיטת אדלר (מומחה בפסיכולוגיה חינוכית ומטפל בילדים, מתבגרים ומשפחה ..)
 
משפחה היא היום משהו שעבר הרבה מאד שינויים: נישואים מחודשים של הורים, בהם כל אחד בא עם הילדים שלו וביחד מקימים את התא המשפחתי החדש שבו נולדים אחים חדשים, מעמידים את הילדים במצב בו נבחרו עבורם הורה חורג ואחים חורגים.
 
כשמדברים על קנאה בין אחים חורגים ובין חצאי אחים, חשוב לזכור שהקנאה הזו קיימת גם במשפחות רגילות ביולוגיות. הצטרפות של אח נוסף למשפחה אומר תמיד שישנה תחרות על חלוקת תשומת לב ההורים, שהופכת לכן למשאב יקר.
 
כשקנאה ותחרות מתקיימים בין אחים ביולוגים, נהוג לקבל זאת כמצב נתון, כי הרי "אחים לא בוחרים". במשפחה מורכבת זה לא כך: בוחרים בשבילך את האחים החדשים. (האם זה אומר שגם חצי אח בחרו בשבילי?- תלוי. אם אנו מדברים על ילדים שחיים עם ההורים אז זה די דומה לאח ביולוגי. במרבית המשפחות לא מתייעצים עם הילדים אם ללדת אח נוסף. כשלילד נולד אח תינוק הוא שותף לתהליך הגדילה ועד שאחיו גדל והופך ליותר עצמאי יש לו זמן להתרגל אליו ואולי גם ליצור אתו קשר טוב. אח חורג הוא אח מן המוכן.מקבלים אותו כתוצר מוגמר מבלי שהיינו עדים לתהליך הגדילה ואחרי ששנים גדלנו בלי לראות אותו כאח. אז מה – פתאום יש לי אח חדש ועוד כזה גדול?
 הדמיון בין חצי אח לאח ביולוגי תלוי בטיב היחסים בין בני הזוג לילדים. אם הילדים חיים עם שני ההורים ומתייחסים אליהם כהוריהם קרוב לודאי שגם יהיה להם קל יותר לראות את התינוק החדש כאחיהם. אם אין קבלה להורה החורג אז יש להניח  שתהיה גם דחייה מסוימת גם כלפי הילד שלו. גם אם מדובר רק "בחצי ילד."                   ..)
מעגל האינטימיות מסתגל עתה לקבוצה חדשה. תחושה שזה משהו שנכפה עלי ולא מחויב המציאות, עלולה להוביל לקושי ביחסים בין האחים. כשהאח אינו ביולוגי, אז יש אלטרנטיבה, יש אפשרות להתנגד ולא לקבל (האם נכון גם לגבי חצי אח – שוב, פחות אך תלוי בקשר של הילדים עם ההורים וההורה החורג.  מערכת יחסים טובה עם ההורה החורג תאפשר תחושת קירבה ואז גם יתכן שתהיה תחושת קירבה לילד החדש. אם אני מרגיש שאתה שלי אז גם מה ששלך שלי.
 
 
טיב היחסים בין האחים הבוגרים יותר לבין אחיהם הקטן שמן הנישואים השניים (והם זה לזה חצאי אחים) מושפע בין היתר מגיל האחים הבוגרים: ככל שהאח הבוגר צעיר בגילו, הוא יטה לקבל כמובן מאליו את הסביבה שההורה מיצר עבורו. בגיל צעיר אתה פחות מגובש, ולכן הסתגלנות למצבים חדשים נמצאת בירידה ככל שעולה הגיל. בגיל ההתבגרות נראה ילדים ביקורתיים יותר לגבי הדרך בה בחר ההורה והם עלולים להתנגד למצב החדש בו להורה בן זוג חדש ואח חדש.
 
כיצד נתרום למערכת יחסים בריאה בין האחים?
חשוב לציין שהקבלה היא לא אוטומטית. במשפחות מורכבות "בשביל כבוד צריך לעבוד" ולכן
חשוב ליצור תנאים שיקדמו את הסיפור לקבלה וגיבוש. הכול תלוי בהורים ובתנאים שהם מיצרים לפעילויות חיוביות משותפות.
כדאי לדאוג שיהיו חוויות טובות עם קונוטציה  חיובית של תחושת ביחד, ועם נוכחות הורית.
חוויות טובות יגדילו את הסיכוי לקרב בין הלבבות.
 
חשוב גם לצמצם את הגורמים המפריעים, כמו הנטייה להשוות בין אחים והנטייה לתחרות על תשומת הלב ההורה המשותף. חשוב שההורה ישמור גם זמן לבילוי "אחד על אחד".
על ההורה לתת מודל חיובי ובו המסר, שלא עושים חלוקה למחנות.
הטח החדש נוטה לחקות את ההורה שלו (שהוא גם ההורה החורג) ולכן נקיטת העמדה שלו מאד משפיעה. מניסיוני, אנשים שהחליטו להסתכל על הילד החורג כעל ילד שלהם לכל דבר, אז המחויבות שלהם כהורים השפיע על התפתחות הילדים ועל בניית יחסי אחים המושתתים על כבוד הדדי, ללא קשר למידת קרבת הדם. אי אפשר לכפות אהבה בין אחים, אך יש לדרוש התנהגות מכבדת.
 
"טריטוריה" ו"חלוקת רכוש" קיימות גם במשפחות רגילות, אבל שם בוודאות יש פינה לכל אחד.
הצטרפות ועזיבה באופן תדיר במשפחות חורגות יוצרות קשר אחר בין האחים. זה כמו ג'ט-לג שבמעבר מבית לבית. יש הרגשה שאולי לא שומרים לי את הפינה בבית כשאני לא נמצא ואז צריך לשאול האם יש חדר שמיועד לאחים שבאים לבקר. אם לא, המסר שעובר הוא שהם אורחים בלבד ואינם דיירים לכל דבר. 
 
איך מסבירים לאח החדש שאחיו אינם גרים איתו בכל ימות השבוע?
המשפחה המורכבת נפגשת בדילמות של הגדרה "מי מכוחותינו?".צריך לדעת שזה חלק ממורכבות החיים והילד סופג את המציאות הזו כדבר טבעי: האח הצעיר אינו מכיר מצב טבעי אחר של משפחה ועל כן לא אמורה להתעורר בעיה, כל עוד המסר שמועבר לו הוא מסר חיובי של כיבוד אח.  
 
מלבד זאת, מהי בכלל משפחה? אם נסתכל היום על משפחות נגלה שאין דגם אחיד למושג משפחה ויכולים להיות הרבה חיבורים שונים ומשונים. כך או כך, בכל משפחה נגלה הרבה קונפליקטים שזהים לקונפליקטים שנראים אצל "המשפחה הרגילה".
 
קירבת דם אינה אומרת שיש גם קירבה בלב. הרבה פעמים חוויות שיש לנו עם בן דוד או עם חבר טוב או אפילו שכן קרוב, מרגישים לנו יותר כמו משפחה.    
כשמדברים על הקשר בין אחים חורגים או בין חצאי אחים, יש לבחון את איכות הקשר וטיב הקשר, שהם יותר משמעותיים מהמודעות למידת קרבת הדם בין האחים.
לפעמים, אח ביולוגי הוא ממש לא אח בטיב הקשר עימו. אין בהכרח חפיפה מלאה בין קרבת הדם לאיכות היחסים.
 

2014© כל הזכויות שמורות ל “דני עמית, יעוץ פסיכולוגי”

FacebookGoogle+YoutubeLinkedin

בקרו אותנו ב: