חפצים המסייעים לרגש – לא לילדים בלבד

הנושא של שימוש בחפץ כאמצעי לנחמה והרגעות מוכר היטב מעולם הילדים. מדובר בחפץ שמסייע לנו לחוש טוב במצבים לא נעימים ומהווה מעין תחליף לאדם או לקשר.

אנשי המקצוע מגדירים זאת בדרך כלל כ"חפץ מעבר"- חפץ שעוזר לנו לעבור ממצב של ביחד למצב של לבד. מעין – ללכת בלי האדם ולהרגיש עם. אצל ילדים נראה לא פעם חפצים מהבית שהשימוש בהם נותן תחושה של ביתיות וקשר. שמיכה, מוצץ, בובה הם רק חלק מהחפצים שעוזרים לילד להתמודד עם מצבים קשים, בעיקר כאשר אין לידו דמויות מוכרות שיכולות לסייע לו להרגיש בטוב.

ניתן להניח שיש כאן אפקט של התניה – החפץ הנייטראלי, שבדרך כלל נמצא במקום שגורם להרגיש טוב, הופך להיות גורם  שנקשר לתחושות טובות והופך לאובייקט בעל אסוציאציה חיובית שמלווה אותו גם במקומות רחוקים יותר. התחושה הטובה למעשה נקשרת בחפץ והוא מסמל רוגע ומזכיר לנו את תחושת הביטחון שהקנתה הסביבה שבה החפץ היה .

ניתן להניח שהעובדה שמדובר בדרך כלל בחפצים רכים קשורה גם בהפעלת מערכת החושים בדרך שבדרך כלל גורמת לרוגע – חמימות ומגע מהווים גורם מרגיע לרוב בעלי החיים ( בעיקר היונקים) ובכלל זה כמובן גם בני האדם. ועם נוסיף לכך ריחות ביתיים שנקשרים בחפץ אז  ניתן לראות את תרומת החפץ לתחושה של קשר והפגת בדידות.

נכון שעם ההתפתחות אנו מצפים מהמבוגרים שיגלו עצמאות ובגרות ויוכלו להרגיע את עצמם ללא עזרים, אך בפועל אנו יודעים שלא מעט אנשים נעזרים בחפצים כדי להרגיש יותר טוב. בסרט שבו מככב תום הנקס בתפקיד של אדם הנמצא תקופה ארוכה בבדידות על אי בודד, הוא מפסל לעצמו דמות אדם מאגוז קוקוס, ומנהל אתה תקשורת ארוכה בכדי להפיג את הבדידות, אנשים נוספים מתקשים להיות בבית לבד ללא הפעלת טלוויזיה או מחשב הנותנים תחושה חברתית וכך גם אנשים רבים שמתקשים לצאת מהבית ללא מכשיר טלפון שהוא כמובן מכשיר קשר.

אז לסיכום ניתן לומר שהמבוגרים שעדיין נעזרים בחפצי מעבר מגלים למעשה התנהגות טבעית ומובנת אם כי היא אופיינית יותר לגיל הצעיר. יתכן שפשוט מדובר באנשים שמרשים לעצמם להחצין רגשות ושאינם חוששים לבטא תחושות שמיוחסות לילדים אך מצויות בכל אחד מאתנו. 
 

2014© כל הזכויות שמורות ל “דני עמית, יעוץ פסיכולוגי”

FacebookGoogle+YoutubeLinkedin

בקרו אותנו ב: